גוף ורוח

ובתוך הגוף הפיסי הזה שוכנת תחושה, חיה בו בשלום הרגשה, ועוד אחת. מתוך עולם שניתן לגעת בו צומחת חוויה ומהי אם לא יד שיודעת שהיא כותבת, יד ועוד אחת שמחבקות עוד קשר שנרקם. עיניים שצופות, סופגות אליהן סיפור שנכתב, וריח הגשם שמעורר זכרונות, ומילים שנכתבות המסבירות התנסות של רוח שלובה בחומר.

And within this physical body lies a sensation, a feeling living in peace and one more. From a world that can be touched, there is an experience, and what is it if not a hand that knows that it is writing, a hand, and another one that hug another connection of the souls. Eyes that are watching, absorbing a written story, the smell of rain triggers memories, and written words that explain an experience of the spirit entangled with the material.

Toxic people, forum comment

No One is toxic. I try to refrain from using words that have a certain meaning that when you think about it, too strong and not accurate by their definition and do not apply to certain situations.
To suggest someone is toxic is to say they have toxins in them, which can be behavioral traits, that can affect others by influence inflicting them with that toxicity, when the more accurate way to look at it is to explain what we're talking about in here and find better words to describe this whole topic.
In our journey to discover self and be the best we can we meet people that are on our path of exploration. Family, friends and people we know in different levels of relationships. We influence others and we let ourselves be influenced. In the life we choose we to live we focus on what helps us grow, and we take responsibility to how we run our life. How we react to what happens to us, and we let people treat us as well. If we have self confidence, if we know ourselves good enough, that strength will allow us to observe
and decide what to think and do. People connect to us in different ways from what and how they are, their needs, their mindset, their emotional world and moral world. We in return try to understand and figure out what we do with what is presented to us, if we care enough we will get involved, even if it's not good/positive behavior. People can be confused, not realizing self, not trusting, hurt, not knowing where you are in your life journey, playing games on you to see how you react, and not being completely honest with themselves. And you gotta look at it and decide what to do. Especially when it comes to family. The choice is there, to let them know how their behavior affects you, and wonder why they do what they do. If you care, you will invest time and effort in trying to fix what you think can be fixed. Otherwise, if you feel it doesn't help them or you, focus on what makes you happy and help you grow. This whole planet is a huge family of human beings in different levels of relationships/connections. We need to realize ourselves and first, then we can thrive to influence others with our wisdom, and those who are not there yet, they are not toxic, they have issues they need to solve with themselves, it is their journey to explore, you just walk on a different path.

שוקת שבורה

רציתי כל-כך שזה יעבוד, הכנתי עצמי לרגע הזה, כל רגע שחלף. הרגע שהוא עכשיו הביט בי בעצב נאסף לעוד רגעי אכזבה. הבנתי, זה לא הכל מה שרציתי, כי כך חזיתי, כי כך צמחתי להיות, הרי אני ודרכי הן אחת, תודעה בתנועה תוהה על העדר יושרה ומה הכוונה. ניצבת בפני שוקת שבורה, זה אותו המשבר, אותם המים החסרים, תחושת ההחמצה הגדולה. במסע האנושי המשותף מי שאוחז באמת ממשיך הלאה, משאיר מאחוריו דמויות מעורפלות, תועות בדרכן, נמוגות לתוך העבר. החזון כמו הכנות ישאר כרעיון מבורך, הדרך תתפתל,  היא אף פעם לא היתה קלה, אל הרגע הבא אני צועדת, כמו תמיד, מאמינה בעצמי ובכוחותיי...שוב, ובעיקר לבד.    

קְדוֹשה, אני לא

אני לא יותר מאשר מה שאני, לא הזייה של אחרים, גם לא אשליה, אני לא מעניקה משמעות יתר לְמה  שגיליתי על עצמי עד כֹּה, אני לא קְדוֹשה 

אני סך כל חוויותיי, שיעורים והבנה, רואה את המציאות נְכוֹחה,  בשעת חישוב הנפש אני כנה ומליצת יושר, לא מחפשת לשבת על כס מְלוּכה 

 מאמינה בעצמי, לא מקדשת דבר, החיים הם מה שחושבים ומה שעושים איתם, עם כל הזכרונות והלקחים, החיים הם תמיד עכשיו
אין לי חשיבות מעל ומעבר, מה שתלמדו ממני זה רווח, וממה שאלמד מכם אצמח. החיים זה תן-וקח, יד רוחצת יד, שילוב והשפעה, חיוך ולטיפה, עידוד ותמיכה, וברגע אחד של קיום אין שווים יותר ושווים פחות, יש חיבור אחד של עולם פיסי, של תדרים ואנרגיה, ואור גדול שעוטף את הכל ומוביל אותנו נטולי קְדוּשה אל הפרק הבא 
  

Consciousness

Consciousness, what is it and what it means to us, human beings.
I've been asked in a web forum how do I explain something that is an abstract, something that is an idea, a word so many use but not all understand what it means.
This is my explanation to what Consciousness is for me, as it comes from years of practicing it and I'll try to simplify it, I hope I'll stick to this notion, and if you have questions please add them in the comments section below.
Consciousness is the knowledge of what I am . Contrary to awareness that it is knowing that I am, it's a step up in our development as there are levels of recognizing self and dealing with life situation s accordingly. Consciousness is about experiencing life, every moment of it, it's self-exploration created using our inner authority that was formed by life values that were shaped as a result of observing and analyzing reality that consists of who I am and the world around me. Consciousness is freedom, because the ability to study is always there and is not limited by the researcher's mind, the possibilities are infinite. Self-development that comes from within the inner authority intensifies the ability to cope with what the world holds for us, it certainly helps develop self-confidence and self-image which make us strong in our ability to fulfill ourselves.
When we break everything down to the basics we can explain from our experience, the terms we use have meaning, same thing we are looking for when walking on our life path. Consciousness helps giving the meaning that is right for us.

דוברובניק

עיר עתיקה, רצפת אבן מלוטשת, חומות מלאות הוד, קירות מעוטרים עדינים מרהיבים לעין בוחנת. הסטוריה שקטה מביטה מכל עבר מתמזגת עם העכשיו ברגע ארוך הנמתח כנצח. מנגינת אנשים פוסעים עולה מרצפת אבן מבהיקה מקרני שמש, משתאים הם לנוכח תפארתה של עיר עתיקה המוקפת בהרים ירוקים, שמים תכולים וענן נושק מגדל המשקיף על רחוב שליו שוקק אדם.

מדרגות יורדות אל עבר גגות אדומים, בתים פרושים על מדרון של הר, תריסים פתוחים אל אור של שמש, סמטא צרה נפתחת לעוד סמטא צרה המובילה לחוף ים רגוע של גלים מרצדים ברוח, ואני שם בעיני רוחי, כמעט נוגעת בחומות מלאות הוד, כמעט פוסעת על אבנים מבהיקות, משרטטת בקולמוס משאלה חוויה של עיר עתיקה, קסומה ומלבבת.   

Frenchie, my love.

A tear of sadness escaped my eye, rolled down my cheek, dropped quietly to the ground. Holding memories of friendship and love it shined, as sun embraced it the tear continued to roll. Deep down into the earth it went, through darkness and uncertainty it run then finally stopped. From all directions came holding shards of light, little creatures of magic, gathering around. They gently touched the tear with their magical hand, the place suddenly was filled with bright light and hope, and through eternity a voice was heard: "We never really die, you know, we always live in the heart and mind of those we loved"