Friday, May 17, 2019

יפה לי האפור

בחוץ ענני חורף, האביב מסתתר מהגשם בפינה, מחכה הוא עד יעבור זעם, עד תצא השמש ממחבואה
 ברגעי שקט של אור מצומצם, אמת קיומי עומדת חשופה, קודרת, מהרהרת אני האם זה צל שנפל, או  שמא איבדתי עוד שכבה של  סבלנות, מחכה לצעד הבא
אפור הוא מקום באמצע, בין מה כן ומה לא ראוי לעשות, ואתה עד לאופל  הרחקת, לובן כנפיים שייך למלאכים, ואתה כבר לא, זאת עוד אשליה שנחשפה
המציאות היא האמת היחידה, השמש קיימת, גם אם לא רואים אותה. ענני חורף באמצע אביב מכסים שמיים, מרחיקים מאופק ומגיעים עד קצה ההבנה
אגדות נכתבות בחושך, מתחת למעטה של חיוכים, נתפר עוד סיפור חדש. הכל שם רוקם עור וגידים, הכל שמח, זה אך ורק רצון שמביע עצמו, זה מימוש עצמי, זאת לא הגשמה
בחוץ ענני חורף, אצלי יש שמש מאירה, מסבירה, והחורף, הוא רק זמני, זה רק גשם שיורד באביב מבולבל




No comments:

Post a Comment